הצטרפי לקהילת בני האדם המשקרים שקרים לבנים; אל תיקחי על עצמך את החרדות של הורייך; היזהרי מניצחון מוחץ מדי; השאירי את רומיאו ויוליה לתיאטרון השייקספירי; המעיטי בהשתתפות מאולצת בשמחות פומביות של אחרים; הישמרי מהפסימיסטים החכמים; האמיני שמי שאמר כי הכלב הוא ידידו הטוב של האדם היה איש נואש; השתייכי ַלמיעוט כדי להציע שינוי, וַלרוב – כדי לבצעו; נתקי את מכונת ההחייאה המדומה של הנישואים; העדיפי עבודה מעניינת ומהנה על פני עבודה מכניסה; התפייסי רק כשהתפייסותך שלמה; הניחי שעירום הוא תלבושת אחידה... אלה הן רק חלק מהעצות המפתיעות והלא-שגרתיות שמייעץ סבא יוסי ביילין לנכדתו, ומוגשות באריזת מתנה לכל אחד מימי ההולדת הצפויים לה לאורך חייה.
זה לא שבאמת אפשר לכתוב מדריך לחיים. בטח לא לנכדתך הבכורה, שבאחת-עשרה שנותיה פיתחה תבונה ורגישות שאפשר רק להתקנא בהן. שהרי כל אחד מאתנו רוצה להאמין שסבכי דרכים ופקקי תנועה שנקלעו אליהם אחרים לפניו – לא יהיו מנת חלקו. וממילא עד שלא יחוש את הפקקים על בשרו – לא יועילו כל השיעורים שינסו אחרים ללמדו מניסיונם. אבל יוסי ביילין, איש רב פעלים בפוליטיקה הישראלית, ֹשר וח”כ לשעבר המזוהה יותר מכל עם הסכמי אוסלו שאותם יזם, גיבש וקידם, לוקח על עצמו את הסיכון והאתגר של סבא פרטי ודואג (לארבעה נכדים, משני בניו). במדריך העצות-לחיים שכתב לנכדתו, אבל ממש לא רק עבורה, נשזרים סיפורי ילדותו ובגרותו, השקפת עולמו – המוּכּרת יותר והמוּכּרת פחות – והדלפוֹת מחוויית “ההצגה הראשונה” שחווה בעצמו.
