"אינטליגנציה רגשית ואקטואליה" - מאת מיכאל עזריה
בשבועות האחרונים, נפל דבר בכפר הגלובלי הקטן שלנו.
משהו שלכאורה יכול להיראות כעוד אירוע פוליטי שיש לו מקורות חברתיים והשלכות חברתיות להמשך, אבל כאן כנראה, זה הרעיד את כל הכדור כולו. את כל הכדור במלוא מובן המילה, בעוצמות כאלו ואחרות אבל אין ספק שרובם המכריע של מדינות העולם היה מרותק ועקב אחר תוצאות הבחירות לנשיאה ה- 45 של ארצות הברית של אמריקה.
2 מועמדים סמלו מעל הכל את הקוטביות בין הפשרני, הרך והמשך סטטוס קוו ללא הקצנה בשום תחום אל מול מועמד שסימל את הגזענות וההקצנה. האחרון ניצח והפתיע מאות מליונים מהעולם כולו.
האומה האמריקאית, מסמלת מעל לכל את היותה ארץ החופש. ארץ חופש הביטוי והדמוקרטיה, סמל העולם המערבי והקדמה, סמל ראיית הפרט במרכז וקידוש ערך האדם.
כנראה והשבוע חלו אחד מהסדקים המשמעותיים ביותר בתולדות האדם המערבי המודרני והחופשי – האמצע, הפשרה, ההקשבה והסובלנות פינו מקום לקיצון ולקצה. לחוסר הפשרה והמאבק, לחוסר ההקשבה ולאלימות המילולית, לסגירת גבולות ודלתות ולהרמת חומות ומחיצות, לקידוש האלימות כאמצעי לפתרון עימותים – ועוד ועוד והכל, על קצה הסקאלה והקיצוניות.
כל זה מעלה תהיות ומחשבות עמוקות ברמה גלובאלית וכלל אנושית:
מה קרה לערכים ולתרבות האנושית במאה הנוכחית?
מדוע תופסת הקיצוניות מקום מכובד מבעבר?
מדוע המיעוט הולך ונהפך לרוב – רוב שאיבד מהערכים שכל כך היו מקודשים לאנושות המערבית?
מה יהיו ההשלכות לשאר תחומי החיים של כולנו?
האינטליגנציה הרגשית נותנת את המענה.
האינטליגנציה הרגשית נותנת תשובה לכל התהומות הללו שנפערו ברחבי העולם כולו ושיובילו את כולנו לכאוס אנושי שעלול להחריב אוכלוסיות שלמות ממלחמות על רקע גזעני – לאומני.
האינטליגנציה הרגשית מקדשת את ההקשבה! הקשבה מתוך אחריות אישית כוללת לפרשנות הסובייקטיבית שיעשה כל מקשיב ומתוך אהבה לעצמו ולסביבה שלו. הקשבה וביטוי ולא ההיפך. קלט ורק לאחר מכן פלט. אנשים רגישים ומודעים לעצמם, אנשים שיודעים לקחת אחריות על רגשותיהם ולתת לאמפטיה הסביבתית מקום מרכזי לתקשורת הבין אישית. שפה ודרך חיים שמקדשים את ערך השלום והאהבה כאינטרס אישי השעון על סביבה שלה אותם אינטרסים.
מתי נתעורר ונבין כי האינטליגנציה הרגשית היא מקצוע הלימוד בשורה אחת עם לימוד המתמטיקה ואולי אפילו מעליו?
מה צריך לקרות ע"מ שמבחני הכניסה לכל משרה נחשקת, או תפקיד לא יהיו שכליות אלא רגשיות?
מתי תבין עולם האקדמיה כי האינטליגנציה הרגשית היא בסיס החובה והמבוא לכל תחום ומקצוע לימוד?
בכל אלה מתחבט אני לאחרונה ואפשר לומר כי מודאג יותר מתמיד.
מודאג לגורלנו ולגורל ילדינו.