כשארנסט המינגווי כתב את הזקן והים, ספק אם תיאר לעצמו שכעבור כמה עשורים, בישראל הקטנה, יכתוב נחום מנדל, בהשראתו, את הזקן והקיבוץ.
הזקן והקיבוץ היא נובלה חכמה וצנועה, כתובה כהבזקי זיכרונות של זקן אחד ומיוחד בקיבוץ שבו הוא חי. בהומור ובתמצות מתאר נחום מנדל תחנות בחייו, חיי קיבוצניק ותיק שהוא חתיכת היסטוריה מהלכת.
השינויים שחלו בקיבוץ מאז היה מודל לשיתוף ועד שעבר הפרטה, משתקפים במקטעים הציוריים. הזקן מתבונן מן הצד על חייו ומתעד אירועים גדולים דרמטיים ואירועים יומיומיים קטנים כאחד. הסיפורים אישיים ומקומיים, ויחד עם זאת, אוניברסאליים, כשבצד כל סיפור מוסר השכל קטן.
זהו תיעוד מפוכח של תהליך ההזדקנות של איש מבוגר צעיר ברוחו, הלומד כיצד להתמודד עם הזיקנה בעזרת הומור, מודעות עצמית ובעיקר אהבה גדולה לחיים.
ספר מיוחד של כותב מיוחד המיועד לאנשים מבוגרים שיוכלו למצוא בו את עצמם ולצעירים שיוכלו למצוא בו עצות לעתיד.
