מָה עָשָׂה אַבָּא שְׁלֹמֹה כְּדֵי שֶׁיְלָדָיו הַקְּטַנִּים יאֹכְלוּ בִּיְעִילוּת וּבְהֲנָאָה?
סִפֵּר סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְטֹרָף עַל סַבְתָּא תַּרְנְגֹלֶת. שֶעַבָד.
לַסִּפּוּר גַּם אַרְבָּעָה סוֹפִים שׁוֹנִים. פָּן מַפְתִּיעַ וּמְקוֹרִי לַאֲלוּף בְּדִימוֹס שְׁלֹמֹה גָזִית.
הַקְרִיאוּ, הַאֲכִילוּ וְצַחֲקוּ.
אביו של שלמה, הידוע כטיפוס יעיל וקצר סבלנות, כשקיבל משימה מאשתו להאכיל את ילדיו, עשה זאת במסירות בעזרת סיפורים שהמציא. הקטנים ישבו בפה פעור ומרב מתח וריכוז לא שמו לב איך פיהם נטען במזון שאותו בלעו פעם אחר פעם.
כך נולד הסיפור על סבתא תרנגולת. לסיפורים נוספו שלשה סיומים שונים ואיורים מושקעים פרי יצירתה של בתו של שלמה – אסנת ישפה.
