אני מנמנם במושב האחורי
כששני שוטרים עוצרים אותנו בצד.
אני מתעורר ומתאושש וקולט בזווית העין
שאוֹלִי נוהג כשהוא מחזיק ג'וינט דולק ביד!
"אני קונס אתכם במאתיים רופי."
"למה?" כריס מתחיל להתחכם עם השוטרים.
"כי אתם לא חגורים." (שום מילה על הג'וינט?)
שניהם חוגרים מהר חגורות ומתנצלים בתמימות,
"לא ידענו, אנחנו תיירים."
"אוקיי, מאה רופי."
השוטר יורד במחיר, כריס מנצל את הרוך שלו,
מתמקח כמו בשוּק-סוף-שבוע ויוצא מזה בלי קנס.
השוטרים מחייכים ומנופפים לנו לשלום בעוד אנחנו מתרחקים.
"איך ישנת? רוצה קצת מהחרא הזה?"
"ברור, תביא."
שִבְרוֹנוֹת יעיף אתכם להודו דרך עיניו של ליאור בורלא.
חוויות, מחשבות, מכתבים וחלומות מועברים דרך שירה,
פואטיקה וסיפורים קצרים.
